#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנט. רב אמר עושין אמנה בפירות ואין עושין אמנה בדמים ור' ינאי אמר מה לי הן מה לי דמיהן. באר דבריהם. 	"רב אמר שמותר לתת מעות תמורת פירות לפי השער של עכשיו שיוצא בשוק ע""מ לקבל פירות אפילו אם יתייקרו אבל אסור לתת מעות תמורת פירות לפי השער של עכשיו כדי לשלם מעות כשיתייקרו הפירות משום שמתחילה נתן מעות ולבסוף מקבליותר מעות נראה כריבית. ולר' ינאי לרש""י ולר""ת (בתוד""ה דאמר) מותר לו לשלם אף במעות כשיגיע זמן הפרעון דמה לי אם נותן את הפירות או שנותן את דמיהם. אבל דעת הרשב""ם שאף ר' ינאי לא התיר אלא לתת פירות אחרים בדמי הפירות שפסק, אבל לתת מעות אסור אפילו לדעתו <sup>קסט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קסט.  כתב הרשב""א שלפרש""י לרב אסור לקבל מעות, דזוזי יהיב וזוזי שקיל מיניה מחזי כריבית. אבל כל שנוטל פירות ואפילו פירות אחרים בדמי הפירות שקנה באמנה מותר, דבפירות לא מינכר הריבית. והרשב""א הקשה על דבריו ופירש שלרב כל שלא נתן אותן פירות ממש אסור ולר' ינאי בין פירות ובין מעות מותר.</span>"	"ב""מ סג. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רס. לאביי שלר' יהודה צד אחד בריבית מותר מדוע אסור להלוות סאה בסאה? 	"רש""י כתב שצד אחד בריבית מותר רק בריבית שאינה ע""י הלואה אלא ע""י מכר <sup>קע</sup>. והתוס' (ד""ה צד) כתבו שגם בהלואה התיר ר' יהודה צד אחד בריבית, אלא דלא חשיב צד אחד בריבית אלא דבר שיש ביד מלוה או ביד לוה לעשות צד אחד שלא יהא ריבית ולא דמי לסאה בסאה שתלוי בשער וע""כ יהא ריבית אם יוקירו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קע.  וביאר הרשב""א שרש""י בא לתרץ מדוע הלואת סאה בסאה אסור.</span>"	"ב""מ סג. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסא. אמר רבא ופוסקין על שער שבשוק. מה חידש רבא הרי במשנה נאמר שיצא השער פוסקין? 	"רש""י פירש שרבא כר' יוחנן לקמן שאומר שהיה אפשר לפרש שהמשנה מתירה רק באכלבאי וארבי <sup>קעא</sup> והם חידשו שכונת המשנה שמותר לפסוק אף על שער שבשוק <sup>קעב</sup>. ולדברי שניהם על שער של עיירות אין פוסקים. והתוס' (ד""ה ופוסקין) כתבו שהמשנה התירה לר' יוחנן שער שבשוק ולרבא ר' ינאי התיר אף בשער שבשוק של עיירות <sup>קעג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קעא.  והיינו כדורמוס שהוא איטליז רב וגדול. ביאר הרשב""א דמשיך תרעייהו, וטעמא משום דמסתמא לא חיישינן שמא יתייקרו קודם שיפרע.
<br>קעב.  ביאר הרשב""א שהוא משום דכמי שיש לו דמי, דאע""פ שאין לזה יש לזה, והלכך אפילו על שער שבשוק שרי.
<br>קעג.  כתב הרשב""א שיש מי שפירש, דהא דרבא לא שייך למשנה כלל, והא קמ""ל רבא דלא תימא כי שרו לפסוק על שער שבשוק כשבא במעות בידו דמצי למיזבן בהו בשוקא, אבל בפירות לא, דדילמא לא מזדבני ליה הני פירי, קמ""ל דכי היכי דפוסקין על שער שבשוק כשבא במעות בידו, כך פוסקין אם הביא פירות בשווין או כשער שבשוק.</span>"	"ב""מ סג: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסב. מוכר שקיבל מעות בזמן השער החריף וחזר בו האם מקבל מי שפרע ומדוע? 	"אם הלוקח נראה למוכר בבית הגרנות או אפילו מצאו בשוק וא""ל ראה שעליך אני סומך יש מי שפרע. אבל אם לא נראה אליו אין מי שפרע שמי שנותן מעות בזמן השער החריף נותנם לשנים או שלשה מוכרים ורק אם נראה למוכר יש סמיכות דעת שיקנה ממנו אבל אם לא נראה אליו יכול המוכר לומר סברתי שמצאת פירות יפים משלי וקנית אותם ולכן חזרתי בי ומכרתי את הפירות לאחר."	"ב""מ סג:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסג. האם מותר למכור חיטים בהוזלה כשיש שער ידוע ויקבל מעות עתה ויתן חיטים לאחר זמן? 	אם יש לו חיטים מותר ואם אין לו חיטים אסור.	"ב""מ סג:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסד. לוה ומצא שקיבל זוז יותר מה הדין בזמן הגמ' ולדידן ומדוע? 	"בזמן הגמ' היו רגילים למנות ה' ה' ולכן אם קיבל זוז יותר אין לתלות בטעות אלא במתנה או בהשבת גזילה של המלוה או של איש אחר שביקש מהמלוה להשיבה באופן זה <sup>קעד</sup>. כתבו התוס' (ד""ה בעשורייתא) שאנו מונים אחד אחד ולדידן בכל ענין יש לתלות בטעות וחייב להחזיר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קעד.  כתב הרא""ש  (סי' יב)  ודוקא אי לא אתי אינו חייב להחזיר וסמיך אהבלעה, אבל אי אתי ואמר טעיתי במנין חייב להחזיר לו.</span>"	"ב""מ סג:-סד. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסח. מה הן כל הדיעות אם צד אחד בריבית מותר או אסור מדרבנן או מדאורייתא? 	"לאביי לרבנן אסור מדאורייתא ולר' יהודה מותר אפילו מדרבנן. ועי' בתשובה רס. לרבא פירשו התוס' (סג,א ד""ה רבית) שלרבנן אסור מדאורייתא ולר' יהודה אסור מדרבנן. עוד כתבו התוס' (סד,ב ד""ה ולא) שלר""ת גם רבא מודה שלתנא דמתניתין בערכין לא,א מותר אפילו מדרבנן."	"ב""מ סג. - סד: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רעב. אמר רב נחמן טרשא שרי. מה היא טרשא, באלו דברים התיר ר""נ והאם הלכה כדבריו? "	"למכור סחורה ולתיתה כעת וממתין על התשלום שהוא ביותר מדמיה <sup>קעח</sup> ובלבד שלא יפרש לו אם מעכשיו הרי הוא לך בפחות אלא ימכור סתם בכך וכך ליום פלוני. וכתבו התוס' (סג,ב ד""ה ואמר) דלא שרי ר""נ אלא בדבר שאין שומתו ידוע כגון פרה או טלית אבל פירות אם יצא השער אסור לעשות מהם טרשא. עוד כתבו התוס' (סה,ב ד""ה והלכתא) בשם ר""ת דהלכתא כר""נ <sup>קעט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קעח.  וכתב הרשב""א דשרי לרש""י אפי' קצץ לו דמים ואמר לו לגורן במנה. [ודלא כרמב""ן שהתיר רק כשאומר כשער של גורן].
<br>קעט.  אבל הרא""ש  (סי' כ)  כתב שהרי""ף לא הביא טרשא דרב נחמן משום שסבר דלית הלכתא כוותיה, דהא טרשא דרב פפא עדיפא מדרב נחמן מדקאמר רב פפא טרשא דידי ודאי שרי. וכיון דלית הלכתא כטרשא דר""פ כ""ש דטרשא דרב נחמן.</span>"	"ב""מ סג: - סה: ותוס'"		
